בקבוצת היסודות העוסקת בתורה מן השמים , תופס את המקום הראשון יסוד הנבואה , והסיבה ברורה : אין אפשרות לדבר על תורה מן השמים מבלי לקבוע תחילה את קיומו של ערוץ קשר בין "השמים" לבין בני אדם . בלשון הרמב"ם ב'מורה' ( ח"ג פמ"ה : ( "וכבר נודע שפינת אמונת הנבואה קודמת לאמונת התורה , שאם אין נביא - אין תורה . " בהגדרה הקצרה שנותן הרמב"ם לנבואה ביסוד שלנו - תוך הדגשה שאין זו אלא הגדרה מתומצתת , ושאין כאן המקום להאריך בדברים אלו הצריכים ביאור רב - מופיעים כמה היבטים יסודיים בשיטתו של הרמב"ם במושג הנבואה : העיקרי שבהם - הנבואה אינה יכולה לשרות על כל אדם , אלא רק על אנשים בעלי תכונות מסוימות , המהוות לה מצע הכרחי . מהן תכונות טבעיות " ) טבעים מעולים מאד , ( " ומהן תכונות נקנות " ) וייכונו נפשותיהם עד שיקבלו צורת השכל , " דהיינו : שכל בפועל , ע' שמונה פרקים סוף פ"א ובביאור שם . 15 ( על התכונות הטבעיות - ר' מה שכתב הרמב"ם במו"נ ח"ב פל"ו ופל"ח אודות "שלימות הכוח המדמה בעיקר היצירה" = ) בטבע , מלידה , ( ותכונות . 15 יש מקום לספק האם המילים "ושלימות רבה" שבהגדרת הנבואה כאן , שייכות לתכונות הטבעיות , או לת...
אל הספר