יסוד זה הוא דוגמא מובהקת לכלל שקבענו בהקדמה לעיקרים , שהרמב"ם אינו מונה רק עיקרים שאינם תלויים זה בזה מבחינה לוגית . שכן שלילת הגשמות נובעת ישירות מן האחדות , כפי שהוסברה ביסוד הקודם , שהרי כל גוף - מתחלק , ואם כן אינו אחד באחדות גמורה . ואף על פי כן , רואה הרמב"ם לנכון לקבוע במיוחד ובמפורש את שלילת הגשמות כעיקר אמונה . גם מי שאינו יכול לרדת לעומק המושג של האחדות הטהורה - ידע לפחות לשלול מה' את הגשמות , כשם שהוא יודע לשלול את הריבוי הגס של אלוהויות רבות . על חשיבות הדבר , כותב הרמב"ם במו"נ ( ח"א פל"ו ) כדברים האלה : " ואתה יודע , שכל מי שעובד עבודה זרה - לא יעבדה על דעת שאין אלוה בלעדיה ... אבל אמנם יעבדוה על צד שהיא דמיון לדבר שהוא אמצעי בינם ובין ה' יתעלה ( ר' להלן ביסוד החמישי ) ... וקראם אויבים ושונאים וצרים , ואמר שהעושה זה מקנא ומכעיס ומעלה חימה . ואיך יהיה ענין מי שנתלית כפירתו בעצמו יתעלה , והאמינו בחילוף מה שהוא , רצוני לומר : שלא יאמין מציאותו , או יאמינהו שנים , או יאמינהו גשם , או יאמינהו בעל היפעלויות , או ייחס לו איזה חסרון שיהיה ? - כי ( עדיף : הרי ) זה בלי ספק רע ( עדיף...
אל הספר