את היסוד השני מגדיר הרמב"ם : "שזה שהוא עילת הכל - אחד , " כלומר : למרות שהוא עילת הכל - כל הריבוי , השוני והמורכבות שבמציאות - הוא עצמו אחד . ולא כאותם 'אחד'ים שאנו מכירים בלשוננו , שהם תמיד מורכבים , אלא "אחד באחדות שאין כמותה אחדות בשום פנים . " לשלילת המובנים השגרתיים של הביטוי 'אחד' מהקב"ה , מביא הרמב"ם דוגמאות , מן הקלה אל הכבדה : אנו מדברים על סוג 'אחד' מסוגי הנמצאים , כגון בעלי החיים , או על מין 'אחד , ' כגון היעלים , אף על פי שהסוג האחד כולל אלפי מינים , והמין האחד כולל רבבות אישים ( ע' ' מילות ההיגיון , ' שער י . ( ' אם כן , קודם כל , אין האלוהות סוג או מין , כלומר : אין במציאות אלים רבים , כמו באמונות האליליות והמיתולוגיות , אפילו יהיו דומים זה לזה בתכונותיהם כך שאפשר לראות בהם סוג אחד או מין אחד . שנית , אין האלוהות 'איש' אחד , כי כל איש מורכב מחלקים שונים זה מזה , כאיברים והרקמות בגוף בעל החיים . שמא תאמר : אולי גוש חומר אחד פשוט , הומוגני , כגון גוש ברזל , הוא דוגמא טובה לאחדות , שכן כל חלק שלו זהה לחבירו ( בהנחה שאין אנו יודעים כלום על מולקולות , אטומים וחלקיקים - ?( לא ו...
אל הספר