בפסקה זו , שאפשר לראות בה חלק שני ועצמאי של הקדמתנו , ניגש הרמב"ם למשימה רבת חשיבות , ראשונה מסוגה , והיא : מנין וניסוח תמציתי של עיקרי אמונת ישראל ( ככל הידוע אין מקור מסוים שעליו סמך הרמב"ם במנין י"ג העיקרים , ומהקדמה זו פשט בישראל , נתקצר , m ואף נכנס לסידור התפילה . ( נסקור תחילה בסקירה כללית את העיקרים = ) היסודות , ( ונציע כמה ענינים עקרוניים , ואחר כך ניגש ללימוד רצוף , יסוד אחר יסוד . כבר מסקירה ראשונית של י"ג היסודות , ניכר סידורם בקבוצות : הקבוצה הראשונה ( א-ה ) עוסקת במציאות ה' ואחדותו ; הקבוצה השניה ( ו-ט ) עוסקת בתורה מן השמים ; והקבוצה השלישית ( י-יג ) - בעניני השגחה ושכר ועונש . [ הש' הל' איסורי ביאה יד , ב , לענין הליכי קבלת הגר : "ומודיעין אותו עיקרי הדת , שהוא ייחוד השם ואיסור עבודה זרה , ומאריכין בדבר הזה , ומודיעין אותו מקצת מצוות ... ומודיעין אותו עונשן של מצוות . " העיקר בהא הידיעה , "העיקר הגדול שהכל תלוי בו" ( הל' יסודי התורה א , ו , ( הוא ייחוד השם ; שני לו - המצוות ; ושלישי - שכר ועונש . [ עיון יותר מדוקדק ביסודות ילמדנו כי יש מהם שאינם בלתי תלויים זה בזה , כל...
אל הספר