' ימות המשיח , ' דגם החיים השלמים ביותר של המין האנושי בעולם הזה , אף הם אינם אלא אמצעי . תכליתם של החיים , פסגתם , היא עולם הרוח , 'העולם הבא . ' למסקנה זו הגיע הרמב"ם כבר בפסקאות הקודמות , אך כאן הוא שב ומסכם את הדיון כולו , ותוך כדי כך הוא מגדיר מחדש את המושג 'לשמה , ' או : 'עבודה מאהבה , ' באופן המבהיר את הקשר בין כל חלקיו של דיון מורכב זה . ההגדרה החדשה מיוסדת על הרעיון של מוסר אוטונומי = ) עצמי , בא מבפנים ) לעומת מוסר הטרונומי ( בנוי על סיבות חיצוניות ) . הרמב"ם ממחיש את הרעיון באמצעות הפסוק : "אל תהיו כסוס כפרד אין הבין במתג ורסן עדיו לבלום . " המונע את הבהמה מן ההשתלחות הוא "דבר מבחוץ , " הלחץ והכאב שגורמים המתג והרסן לזו הסרה מן הדרך . אדם המקיים את החוק המוסרי מפחד העונש , או מתקות השכר , מנותב על ידי גורמים שמחוץ לו ( המכונים בעגה של ימינו : "המקל והגזר . ( " האדם נקרא לבחור בטוב המוסרי מתוך . 36 על פירוש משפט זה - ע' הערה 81 שם . . 37 יש להעיר כי הרמב"ם כותב בהקדמתנו : "ותתמיד ממלכתו התמדה גדולה ... ואין להרחיק שתתמיד ממלכתו אלפי שנים , " למרות שהדברים נכתבים סמוך מאד לסוף...
אל הספר