הזכרנו כבר את הקביעה : "והמשיח ימות , ויעמוד תחתיו בנו ובן בנו , '' המוסיפה הדגשה להשקפה לפיה "עולם כמנהגו הולך" גם בימות במשיח . אולם הרמב"ם מוסיף ואומר : " ותתמיד ממלכתו התמדה גדולה מאד ... ואין להרחיק שתתמיד ממלכתו אלפי שנים , לפי שהחכמים כבר אמרו , שהקיבוץ המעולה , כאשר יתקבץ - לא במהרה ייפרד . " וכאן יש לשאול : ומה יהיה אחרי אותן אלפי שנים ? הביטויים : "התמדה גדולה מאד , " "אלפי שנים , " " לא במהרה ייפרד" - מורים בבירור שאין הכוונה למציאות הקיימת לעד . האם הרמב"ם צופה סוף לקיומו של האדם עלי אדמות , או לקיומו של העולם הזה כולו ? בהקדמתנו אין הרמב"ם נכנס לנושא זה , אולם ב'מורה' ( ח"ב פכ"ז - פכ"ט ) הוא מקדיש לו דיון רחב . מסקנתו שם היא שאין כל הכרח אמוני לחשוב שהעולם הזה יפסיק אי פעם להתקיים . העולם נברא , כלומר : יש לו התחלה , אך אין זאת אומרת שיש לו גם סוף . הרמב"ם קובע ( שם פכ"ט [ עמ' ש"ב ([ כי "היפסד זה העולם ... הוא דבר שלא בא אלינו בזה דבר נביא ולא דבר חכמים עוד ( צ"ל : גם כן . ( כי אומרם ( סנהדרין צז : ( . 'שיתא אלפי שנין הוי עלמא וחד חרוב' = ) ששת אלפים שנה הווה העולם ואחד חר...
אל הספר