עם כל האמור לעיל אודות משמעות תיאור היחידים המעולים לעומת ההמון הרחב , נראה כי לא נצא ידי חובתנו אם לא נראה כאן גם נימה רמב"מית אישית . אחת מתכונותיו הבולטות של הרמב"ם היא תכונת הערצת השלימות . הרמב"ם , לפי ענקיות כשרונותיו הרוחניים , רגיל היה לנשום "אויר פסגות . " ר' ביטויי ההערכה שלו על הרי"ף , גדול פוסקי ההלכה בספרד , ועל הר"י מיגאש , גדול המעיינים התלמודיים בדורות שלפניו : "וההלכות אשר עשה הרב הגדול רבנו יצחק זצ"ל הספיקו במקום אלו = ) חיבורי הגאונים ) כולם ... וכבר ביאר בהן כל הטעויות אשר נפלו למי שלפניו בפסקיו ... וקיבצתי מה שבא לידי מפירושי ... רבנו יוסף הלוי ז"ל , כי שכל זה האיש בתלמוד מפליא ... עד שכמעט אומר עליו : לפניו לא היה כן מלך כמוהו" ( להלן פסקה ח . ( ' והשי הערכתו על אריםטו , בתחום הפילוסופיה והמדע : " שספרי אריסטו תלמידו ( של אפלטון ) הם שיספיקו על כל מה שחובר לפניהם , ודעתו , ר"ל דעת אריסטו , היא תכלית דעת האדם , מלבד מי שנשפע עליהם השפע האלוהי" ( איגרות , תקנג , . ( 12 דמיון התיאורים מפתיע . הסגנון של הערצת השלימות היחידאית , מופיע גם לעיל פסקה ג , ' בקשר לרבנו הקדו...
אל הספר