אמנם , כאן הבן שואל : איך ייתכן שידיעת האמיתות תוגדר כתכלית האדם , ולא יהיה לכך ביטוי במצוות התורה ? לרמב"ם יש בענין זה תשובה ברורה וחד משמעית , והיא מצויה לא רק בכתביו המחשבתיים , אלא גם בראש ספריו ההלכתיים . "ציור אחדות ה , ' יתפאר ויתרומם , ומה שכרוך בזה מן האלוהיות" - הוא אכן חלק ממצוות התורה , כלומר מן היהלכה' במובן המקובל של המלה . בראש מנין המצוות שבספר המצוות ובמשנה תורה , מציג הרמב"ם ארבע מצוות עשה : לידע שיש שם א לוה , לייחדו , לאוהבו וליראה ממנו , ומצות לא תעשה אחת : שלא יעלה במחשבה שיש שם אלוה אחר . מהותן ועומקו של אלו היא דעת החכמות האלוהיות . כך כותב הרמב"ם בראש הל' יסודי התורה ( א , א - ב , א : ( " יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון , והוא ממציא כל הנמצא , וכל הנמצאים מן שמים וארץ ומה ביניהם" לא נמצאו אלא מאמיתת הימצאו ... שהגלגל סובב תמיד , ואי אפשר שיסוב בלא מסבב ... וידיעת דבר זה מצות עשה ... א לוה זה אחד הוא ... ייחוד שאין ייחוד אחר כמותו ... אילו היו האלוהות הרבה ... לפיכך אי אפשר שיהיה אלא אחד , וידיעת דבר זה מצות עשה ... הא ל הנכבד והנורא הזה מצוה לא...
אל הספר