שלושה טעמים נותן הרמב"ם להסתרת הענינים העמוקים שצופנת בתוכה האגדה , בלשון משל וחידה : א . "להפרות רעיוני הלומדים . " כלומר : ליצור סקרנות אינטלקטואלית , לעורר את לב הלומד לכך שהדברים עמוקים , ויש בהם רובד לפנים מרובד . ב . "לסנוור עיני הסכלים אשר לא יאירו ליבותיהם לעולם . " כלומר : להעלים את הדברים מאלו שאינם ראויים להם , שכן הצעת סתרי תורה בפניהם אין בה תועלת , והיא אף עלולה להביא נזק . ג . "שהלימוד להמון אי אפשר שיהיה אלא בדרך החידה והמשל , כדי שיכלול הנשים והנערים הצעירים , עד שכאשר ישלמו השכלים - ייודעו עניני אותם המשלים . " שני הטעמים האחרונים , הנראים לכאורה כסותרים זה את זה , משמעם , שבאמת עניני סתרי תורה חיוניים הם לכל אדם , אך לא כל בני האדם מוכנים לעשות את המאמצים הדרושים להשיגם , הכוללים הכשרה והתפתחות לימודית , צעד אחר צעד . אותם בני אדם אשר ישלם שכלם - יזכו להבין את נסתרי המשלים לעומקם , ואלה שלא יזכו לכך - יישארו בדרגה כלשהי של הבנה פשטנית . וכך כותב הרמב"ם בפתיחת מו"נ ( עמ' ח , ( ' אודות שימוש התורה והנביאים בלשון משל וחידה בענינים האלוהיים : "בעבור שיבינם ההמון על ענין ...
אל הספר