האות והמופת לבדם אינם תנאים מספיקים לקבלת הנביא . התנאי הראשון הוא אישיות המתאימה לנבואה ( לפי ראות עיני הסמכות ההלכתית הקובעת והמודיעה את נאמנותו , ר' להלן אות ח , ( ' "בהיותו מאנשי החכמה , ויראת שמים , והפרישות , והשכל , וטוב המידות כולן , כאשר העיקר אצלנו 'אין הנבואה שורה אלא על חכם גיבור ועשיר , ' ופרטים רבים בזה הענין , אי אפשר עתה להקיפם ולדבר עליהם . " והרמב"ם מוסיף : "והיה ראוי שיחובר בזה ספר בפני עצמו , ואולי יסייע ה' עליו . " כידוע , לא ביצע הרמב"ם את תוכניתו לחבר את הספר הזה , ובפתיחת מו"נ ( עמי ח ט ) הוא כותב ששיקע אותו בסופו של דבר , בצורה אחרת , ב'מורה . ' והנה , על עיקר גדר הנבואה כותב שם הרמב"ם ( ח"ב פל"ב : ( " שהנבואה - שלימות אחת בטבע האדם , והשלימות ההיא לא תגיע לאיש מבני אדם אלא אחר לימוד , יוציא מה שבכוח המין = ) המין האנושי ) לפועל ... ולפי זה הדעת אי אפשר שיינבא הסכל , ולא יהיה האדם מלין = ) לן ) בלתי נביא ומשכים נביא , כמי שימצא מציאה . אבל הענין כן , והוא : שהאיש המעולה , השלם בשכליותיו ובמידיותיו = ) במעלות השכליות והמידותיות שלו , ( כשיהיה כוחו המדמה כפי שאפש...
אל הספר