לכאורה , שאלת הכרעת המחלוקות בהלכות המחודשות , הנזכרת בפסקה הקודמת , יכלה להיפתר בדרך יותר משכנעת . התורה הלוא מעידה : "נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך ה' מקירואן , ספר המפתח , ברכות יט . ( : מאי משמע שאין בתורתנו ספק ז וכי אין לנו ספקות בדיני התורה ? אלא : אין ספק היוצר חסרון , כלומר אין ספק אשר אין לנו הלכה המורה כיצד להתמודד איתו . מסתבר שהרמב"ם הושפע מניסוח זה , שכן בתקופת כתיבת פיהמ"ש הרבה להשתמש בכתבי רב ניסים , ע' איגרות , שה , . 10 . 7 כדעת ר' שמעון כבבא בתרא טו ,. שגם את שמונת הפסוקים האחרונים שבתורה כתב משה רבנו . הש' הל' תפילה יג , ו . . 11 מוסב על ספרי התורה . ובנ"א : בכל זה . ומוסב על נוסח התורה . א להיך , אליו תשמעון" ( דברים יח , טו . ( מדוע , איפוא , לא יוכלו ספקות הלכתיים להיות מוכרעים בדרך של הגדה נבואית , ישירות מן המקור האלוהי של המצוות ? בגשתו לענות על שאלה זו , פותרו הרמב"ם תרוילה בקביעה שמקורה בקבלה : "ודע , כי הנבואה אינה מועילה בעיון בפירוש התורה ובהוצאת הענפים . " קביעה זו מופיעה בדברי חז"ל במס' תמורה ( טז : ( . " אמר רב יהודה אמר שמואל : שלושת אלפים הלכות נשתכ...
אל הספר