בפתיחה הקצרה שלפני נוסח הקדמתנו , הגדרנו את ההקדמה כמבוא לתורה שבעל פה , הנחלק למבוא להלכה ומבוא לאגדה , שביניהם חוליה מקשרת . המסגרת החיצונית של הדיון כולו היא תיאור היסטורי של השתלשלות התורה שבעל פה , מימות משה רבנו ועד לחיבור המשנה , ומחיבור המשנה ועד לפירושה על ידי הרמב"ם . אולם , תוכנו הפנימי של החלק הראשון של ההקדמה , הוא תיאור עקרוני של מבנה המערכת ההלכתית . וכך כותב הרמב"ם , בהתייחסו להקדמתנו , ב'מאמר תחיית המתים' ( איגרות , שמ , 3 ואילך : ( " שאנחנו כאשר נחלצנו למה שנחלצנו אליו מן החיבורים בתלמוד התורה וביאור משפטיה ... ראינו שאין מן הדין לכוון למה שנרצהו , כלומר לבאר ולקרב סעיפי הדת , ולהניח שרשיו נעזבים , שלא אבארם ולא אישיר אל אמיתתם ... וזכרנו בפתיחת חיבור המשנה עיקרים ראויים להאמין בנבואה , ועיקרי הקבלה , ומה שיתחייב שיאמינהו כל רבני = ) שאינו קראי ) בתורה שבעל פה . " " עיקרים ראויים להאמין בנבואה" הם עקרונות היחס שבין הנבואה להלכה , שיתבארו בפסקאות הבאות , ו"עיקרי הקבלה" הם עקרונות מבנה ההלכה , כלומר : סוגי ההלכות , וייחוסן אל הקבלה מסיני , שאותם מתחיל הרמב"ם לברר בפסקתנ...
אל הספר