חקר ה"גישות ללמידה" החל על ידי מרטון וסלג'ו , ( 1974 ) אשר ביקשו לבחון את " חוויית הלמידה" אצל לומדים שונים מתוך גישה סטרוקטורליסטית שיסודה בפסיכולוגיית ה"גשטאלט . " נקודת המוצא של החוקרים הייתה פנמנוגרפית , היינו : חקר הלמידה בתנאים טבעיים ככל האפשר , כפי שהיא מתוארת על ידי הלומדים עצמם . הכלי המרכזי היה "ריאיון עומק , " אשר נערך לאחר הלמידה , ובו נשאלו הלומדים על " תוצרי" הלמידה ו"תהליכיה . " מרטון , סלג'ו ושותפיהם ( 1976 , 1974 ) נתנו לתלמידיהם באוניברסיטת גוטנברג אשר בשוודיה לקרוא מאמרים העוסקים בחינוך או בפוליטיקה . לאחר הקריאה נתבקשו התלמידים למצוא את כוונת המחבר ולשחזר את תוכן הטקסט . הלומדים נשאלו כיצד הגיעו לכוונת המחבר וכיצד שחזרו את תוכן המאמר . החוקרים מיינו את תשובות התלמידים ומצאו שתי דרגות של עיבוד מידע : א . עיבוד מידע עמוק - התמקדות במשמעות הטקסט , במה שמעבר לו . הבנת המסר שבטקסט על ידי חיפוש הקשרים בין הטקסט ובין התופעות בעולם המציאותי . לומדים כאלה ראו עצמם כמחוללי ידע , כמבקרים , כמוציאי מסקנות וכיוצרי רעיונות משלהם . ב . עיבוד מידע שטחי - התמקדות בטקסט עצמו , בניסי...
אל הספר