ההבדלים הבץ-אישיים בלמידה נתפסים לעתים קרובות כאבן נגף במערכת החינוך , אשר שמה לעצמה למטרה להוות "כור היתוך" לתלמידיה . הבדלים בין תרבותיים והבדלי יכולת בין התלמידים נתפסים בעיקר במונחים של "פערים" שיש ל '' סגרם" או ל"בטלם . " הבדלים הקשורים בליקויי למידה ובבעיות אורגניות ונפשיות מהווים בסיס לשליחת התלמידים לבתי ספר מיוחדים . הבדלים הנובעים מן השונות הטבעית במאפיינים הרגשיים-חברתיים והפיזיים באישיות התלמידים נתפסים כקובעים בעיקר את המציאות החברתית בכיתה , ותרומתם להסברת השונות בלמידה זוכה לעתים קרובות להתעלמות או להכחשה . בשנים האחרונות מסתמנת מגמה של שינוי בתפיסת ההבדלים הבין-אישיים במערכת , המגמה לאינדיוו » דואל > זצ > ה . גישה זו רואה בשונות ערך חיובי שיש לשמרו ולראות בו את הבסיס לצמיחה אישית . כל תלמיד נתפס כיחיד ומיוחד , וישנה חתירה ליצור בכיתות אווירה לא רק של '' קבלת השונות '' ושל "דמוקרטיה , " אלא גם של שימוש בשונות כבמנוף ליצירת סקרנות ועניין . זוהי מהפכה אידאולוגית ; לעתים היא שקטה ואיטית ולעתים מהירה וסוערת . מגמה זו מובילה להוראה תוך שימוש באסטרטגיות יחידניות , מותאמות לנמע...
אל הספר