השימוש בלייטמוטיב איננו וקידוש של גנסין . בכל סיפורי הרקע שנבדקו קיימת , אם כי בדרגות הבלטה שונות , מערכת מוטיבית כלשהי . עצם השימוש בלייטמוטיב כעיקרון המארגן את הטקסט בפרוזה הוא , לפי זה , תחבולה מצויה בסיפורים של קודמי גנסין או בני זמנו בספרות , אם כי לא אצל כולם באותה מידה . ב"בסתר רעם" של אברמוביץ' קיימת מערכת של איזכורים המפנה למכנה משותף תמאטי : נושא הגאולה . את אופן השימוש של אברמוביץ' באיזכורים לשם בניית לייטמוטיב אפשר להדגים בקצרה על פי הלייטמוטיב המצומצם "יחסי אם בנים . " הוא מופיע בנקודות מפתח : בפתיחה ולקראת סיומו של הסיפור . בפתיחה ( עמ' שע"ז ) מוצגת כסלון במלים 'עיר ואם בישראל' ( על פי שמואל ב כ . ( 19 המטאפורה האידיומטית הזו הולכת ומתרחבת תוך ואריאציות מטונימיות ' ) אם' - 'אם הורתם' - 'אם זקנתם' - ' דודתם , ( ' והתוספת של קרובי המשפחה גורמת לדאוטומטיזציה קומית של מטען הערך החיובי הנלווה למטאפורה של אם ובנים במקרא . לקראת סיום הסיפור ( עמ' שפ"ז , ( בעקבות הצעתו של אחד מיהודי קבציאל להגר לחוץ לארץ , מופיע הביטוי 'ושבו בנים לגבולם , בת קול יוצאת ומכרזת' ' ) ושבו בנים לגבולם...
אל הספר