בדימוי סגור ( א הוא ב כמו ג ) התכונה המשותפת מופיעה במפורש בטקסט כביטוי ליטראלי , המנמק את האנאלוגיה בין הנושא למדמה ומסייע לקורא לפענח את הדימוי באמצעות הכללה . בפרוזה ריאליסטית מופיעה בדימוי , בדרך כלל , התכונה המשותפת במפורש . למשל : 'הגוף החסון והמוצק הזה , כשיצא לעמוד על פתח החצר לפני הרחוב - נדמה מרחוק בעצמתו לנפ'ללאל בגזרתו החטובה חטיבה אחת ואבן שלמה בלי משקע ובליטה , מעלות ומורדות ועצמות משופות - כאלון זה , שאפילו באות כל הרוחות שבעולם ונושבות בו , אין מזיזין אותו ממקומו' " ) אריה בעל גוף . ( 248 , " בדימויים של גנסין ניכרת , כבר מראשית כתיבתו , המגמה להתחמק מהצבעה מפורשת ומבהירה של התכונה המשותפת ולהשאיר את שיחזורה ( או את אי האפשרות לשחזרה ) לקורא . על מגמה זו מעידות מספר תופעות : א . החסרה בסיפורים המוקדמים וב"הצידה" ו"בינותיים" מופיעה קבוצת דימויים שצורתם : א היה כאילו עושה ג . או : א הרגיש את עצמו כאילו ג . כגון : 'וידה כאילו נעוצה בעתידות אשר התרקמו לפניה' " ) ג'ניה , ( 29 , " 'שמואל בן שמואל הרגיש את עצמו שוקע ברעננות צוהלת' " ) שמואל בן שמואל ;( 69 , " ' חזהו כאילו מתנג...
אל הספר