מעמדו של הדימוי כפיגורה והמסורת הז'אנרית שלו

האם הדימוי שייך לתחום הדיון של המטאפורה , או שיש לראות בו תופעה נפרדת , שונה מהמטאפורה ? תפיסות סטרוקטורליםטיות החוזרות אל ההבחנה הקלאסית בין טרופ לפיגורה ( כגון : בארת ( 172 : 1970 מצדדות בהבחנה ברורה בין המטאפורה לדימוי : המטאפורה היא טרופ , ואילו הדימוי - פיגורה . להבחנה זו יש ניסוח פילוסופי האומר : המטאפורה היא "טענה שקרית , " וכדי להעניק לה ערך אמת יש צורך למצוא את תחליפה הליטראלי , ואילוי הדימוי הוא "טענה אמתית" בדבר אנאלוגיה בין שני דברים . דימויים מסוג ar ( 01 כחולה כמו תפוזי של פול אלואר ( מובא על ידי דנט , 1970 ב : ( 163 מדגימים , שבאופן עקרוני גם הדימוי יכול להיות טענה שקרית לא פחות מהמטאפורה . ההבדל הוא בכך , שהדימוי כולל מעין הצהרת שקריות : באמצעות הסמן הוא מכין את הקורא ומזהיר אותו לקראת הופעתה של אנאלוגיה מטאפורית . הסמן מבטא את מודעותו היחסית של הדובר למשחק המחשבה שהוא מבצע , ומעצב נקודת מבט חיצונית , המתיימרת להיות אובייקטיבית . ממודעות זו נובעת ההתחייבות לאנאלוגיה "משכנעת" ומתקבלת על הדעת , ואולם התחייבות זו לא תמיד נשמרת , ומכאן ההבדל בין אנאלוגיות ליטראליות ובין דימ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד