לעומת מרכזיותו של האור כנושא הסינאסתזות בשירי ביאליק , נושא הלקוח מהתחום הויזואלי , מהווים רשמים ויזואליים פחות משליש מנושאי הסינאסתזות בסיפורי גנסין , ומתוכם רק כמחצית קשורים באור ( עיין טבלה מס . 5 בנספח . ( המלה "אור" עצמה כמעט שאינה מופיעה כנושא הסינאסת זה אלא בניסוחים נרדפים פיוטיים כמו "אורה , " "זיו , " "נגוהות , " "זהרו רים , " המדגישים את המימד המוחשי מיתי של האור . הקאטגוריה זו , של סינאסתזות שנושאיהן לקוחים מתחום האור , כלולות גם םינאסתזות שנושאן הוא היפוכו של האור : אפלה , חשיכה , לילה , או מצב הביניים : צל , צללים . האור כנושא הםינאסתזה בולט במיוחד ב"אצל , " שבו מהווה האור מוטיב סמלי . נושא הסינאסתזות השכיח ביותר בסיפורי גנסין הוא קולות . הקולות מופיעים כנושאן של יותר ממחצית מכלל הסינאסתזות , לרוב בניסוח "קול" ובנטיותיו , ולפעמים בניסוחים כגון "יללה , " "נגינה , " "קריאה , " "בכייה , " "שיעול , " "גניחה , " "צחוק , " "נהימה , " "צריחות , " "פטפוט" וכדומה . כמו כן מופיעות סינאסתזות שהקול הוא נושאן הסמוי , כגון ' והיתה חובקת את ידידתה הקטנה והחדשה באיזה חום גלוי של נפש ומח...
אל הספר