ייחודה של המטאפורה הגולשת יובלט על ידי השוואה לאפשרויות אחרות של מטאפורות הבנויות בצורת איוך כפול של הנושא . אפשרויות אלה יודגמו על פי סיפוריו של גנסין , על פי שירים של ביאליק שנכתבו עד 1902 ועל פי חמשת סיפורי הרקע . בסיפורים אלה לא מצויה אף דוגמה אחת לשימוש במטאפורה גולשת . א . איוך כפול על ידי איחוי מקושר האיחוי המקושר הוא כאמור תבנית ממוסדת בלשון העברית , והוא מופיע בשכיחות גבוהה בלשון המספר בכל הסיפורים שנבדקו כתיסמונת של לשון מספר "טבעית , " בלתי מסומנת . בכל הסיפורים שבדקתי מופיעים איחויים מקושרים ( בדרגות כבילות שונות ) בשכיחות ניכרת , אך השימוש המאסיבי ביותר באיחויים מקושרים מצוי ב"אריה בעל גוף . " בשני העמודים הראשונים ( המקבילים לפרק . א' במהדורת ( 1905 מופיעים לא פחות מ 22 איחויים מקושרים . גם הדימויים והמטאפורות משובצים איחויים מקושרים : 'עומד בלי נוע כגוף מת וקרוש , ' 'הגוף המוצק והחסון , בעל גידי הברזל ויצורי הנחושה , ובעל פנים מלאים ואדומים' ;( 247 ) 'מיחם נפוח וכרסתן , רותח ומהביל ; ' ' הגוף החסון והמוצק הזה ן [ ... נדמה מרחוק בעצמתו ובמלואו ן [ .. בלי משקע ובליטה ובלי...
אל הספר