התביעה לאחדות התמונה המטאפורית

הציפיה לתמונה מטאפורית , שפיתוחה צמוד למסגרת ריאליה בדיונית אחידה היא הנחה נורמטיבית מסורתית החל מהרטוריקה הקלאסית ( הוקס , ( 10-9 : 1972 ועד ימינו . קוינטיליאנוס מזהיר : "אם התחלנו את המטאפורה בים ומשברים לא נסיים אותה בלהבות ואפר" ( בתוך הרושובסקי , . ( 14 : 1974 כהן ומרגלית ( 738 : 1946 ) כותבים , שמשפטים מטאפוריים משאירים רושם של חוסר משמעות כאשר הם נעשים מוכלאים ( mixed ) באופן אנוש , ומביאים כדוגמה את . " colourless green ideas sleep furiously " הבחנות הנוגעות לאותו עניין מצויות במקורותינו בחיבורו של לוצאטו , לשון לימודים , ( 1727 ) בפרק השמיני , שבו הוא דן ב"העתקי לשון" מונח שהוא מתרגמו במפורש : 'קראוהו מטאפורה' ( לוצאטו , , ( 135 : 1950 הוא מבחין בין העתקים הנעשים 'במלה אחת' ( מטאפורות פשוטות ) ובין כאלו הנעשים 'במאמר , ' על ידי הגדלה . את האחרונים הוא מחלק ל'העתק מתמיד' ול'אורך לשון . ' את ההעתק המתמיד מציינת עקביות המבע המטאפורי , ובמובן זה העתקים אלה הם 'אלגוריים , ' כלשונו של רמח"ל , וזאת בניגוד למטאפורות מורחבות המשלבות לסירוגין ביטויים ליטראליים , המתארים את הנושא , עם בי...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד