המטאפורה במובנה הרחב - הכולל גם את הדימוי - היא יחידה סמאנטית הכוללת ארבעה יסודות , שלא כולם מופיעים תמיד בטקסט במפורש : הנושא , המדמה , התכונה המשותפת והסמן . בביטוי "שערה שחור כעורב , " " שערה" הוא הנושא , "עורב" - המדמה , "שחור" - תכונה משותפת ו"כ " הוא הסמן . נהוג לסווג מטאפורות על פי שיטות שונות : על פי היחסים שבין הנושא למדמה - המחשת המוחשי , המחשת המופשט , האנשה , אנימציה וכיו"ב ( בעקבות הרטוריקה הקלאסית : אריסטו וקוינטיליאנוס ;( על פי תיפקודן של המטאפורות ( בעקבות קיקרו ;( על פי חומרי המדמה , על פי שייכותו של הביטוי המטאפורי לקטגוריות דקדוקיות ( ברוק רח , . ( 1958 התעניינותם של חוקרי המטאפורה הופנתה לרוב לא אל נושא המטאפו רה , אלא אל המדמה או אל היחסים שבין הנושא למדמה . נראה כי בשני היבטים אלה של המטאפורה , ולא בנושאיה , נגלה לעיני החוקרים כוח ההמצאה המייחד את היצירה הספרותית , את היוצר או את התקופה , ואילו אותו פרט "ממשי" בעולם הבדיוני , שעורר את היוצר ושימש מניע לביטוי המטאפורי , לא נראה בדרך כלל כראוי לתשומת לב בזכות עצמו . אולם הדיון בנושאי המטאפורות לכשעצמם אינו חסר עניי...
אל הספר