המחקר על בית ספר אופירה הוא מחקר היסטורי המתבסס על חומרים כתובים ועל ראיונות בעל פה שהם "סיפורי חיים . " החומרים הכתובים כוללים : מסמכים ופרוטוקולים מתקופת פעילותו של בית הספר , עיתוני תלמידים , מכתבי מורים , ביטאוני המתנ"ס , כתבות מן העיתונות היומית , קלטות וידאו פרטיות ומסמכים משפחתיים ואישיים . החומרים הכתובים שולבו בין הראיונות בהתאם לנושאים השונים . אולם כמות המידע שהתקבל מהראיונות , הזיכרונות והסיפורים ועוצמתו הובילה לצמצום ולוויתור על חלק גדול מהתיעוד , והוא נבלע והוצנע בין השורות . הראיונות נעל פה כוללים : זיכרונות וסיפורי חיים של תלמידי בית הספר , הוריהם ומוריהם הנוגעים לתקופת חייהם באופירה , כלומר , שני עשורים לפחות בטרם נערך המחקר , מכאן שמדובר בהיסטוריה שבעל-פה . המחקר נסמך על מחקרים הדנים ביתרונות ובחסרונות הנובעים משימוש בזיכרונות כבמקור והוא הסתייע במחקרים על זיכרונות של מורות ובניסיונם של מרים בן-פרץ ;( 2001 ) ברויר ;( Brewer , 1986 ) לינטון ( Linton , 1982 ) ונייסר . ( Neisser , 1986 ) המחקר ההיסטורי-חינוכי המתמקד בתיאור מוסד חינוכי יחיד , לשון אחר חקר מקרה , התפתח באנ...
אל הספר