בשיאה התגוררו באופירה כאלף איש . סמוך לחתימה על הסכם השלום עם מצרים חיו בה 243 משפחות ( ו66- רווקים ) ( קליאוט ואלבק , . ( 1996 אוכלוסיית אופירה כללה קבוצות מגוונות ושונות מאוד זו מזו . התושבים לא עלו על הקרקע במאורגן , וחלקם הגדול לא הכירו היכרות מוקדמת זה את זה . הם לא נכרכו סביב אידאולוגיה פוליטית אחידה , ולא יצרו שותפויות חקלאיות או אחרות ( דו"ח מסכם פינוי סיני , יוני . ( 1986 מראיונות עם חברי ועד תושבי היישוב ועם האחראי על החינוך מיום הקמת היישוב עולה , כי חלק מהתושבים התיישבו במקום ממניעים אידאולונים-אקולוגיים , חולמים לבנות את ביתם ומשפחתם הרחק מקונפורמיות ומנורמות עירוניות מקובלות . תושבים אלה הגיעו לאופירה כבודדים או בקבוצות קטנות . חלקם התיישבו בה עוד טרם נבנו בה בתי הקבע , מסתפקים באוטובוסים ישנים או בקרוונים חסרי נוחיות . תושבים אלה היו ראשוני האזרחים הקבועים באופייה , ורבים מהם ראו בה את ביתם הקבוע , ההולם את ייחודם ומתאים לדרך שבה שאפו לגדל את משפחתם . רבים מחברי קבוצה זו היו אוהבי "מרחבים חופשיים , " חסידי מדבר וים , המיטיבים להכירם וליהנות מייחודם . תושבים אחרים הניעו ב...
אל הספר