במאי נתבקשו כל הסטודנטים להגיש לי יומן-מסע-קריאה ( לקוח מתוך מכותב לקורא של שוש ברוש , . ( 1993 להבדיל מיומן-קריאה , זהו יומןמסע בתוך טקסט . יש לגיטימציה מוחלטת לכתוב ביומן זה כל הרהור , אסוציאציה אישית , השגה , תלונה על אי-הננה , או תסכול העולים בעת הקריאה . מטרתו של יומן-מסע-קריאה היא כפולה : * לאפשר לתלמיד לבטא כל עמדה כלפי הטקסט , מבלי לקדש את הטקסט מראש , מבלי לחייב את התלמיד להסתיר רגשות ועמדות שהספר מעלה בו . * לאפשר למורה לדעת את האמת על המפגש בין תלמידיו לספר שקראו . הוא לומד על עולמם האישי של תלמידיו , על העדפותיהם ואמונותיהם . הוא לומד על נקודת המפגש שלהם עם הנלמד ; מה אין צורך לתווך בין התלמיד לספר הנקרא , מה בכל-זאת ניתן לתיווך וכיצד , ועל אילו ציפיות לוותר בשלב זה לגבי יכולת קריאה של תלמידים יחידים או של הכיתה כולה . ביקשתי מהסטודנטים לכתוב בסגנון זה על אחד משלושת הספרים : דיבס , לוירג'יניה אקסליץ , ילדים האתגר , לרודולף דר"קורס , או ילדות וחברה לאריק אריקסון . כשביקשתי שיציגו את יומניהם זה בפני זה לקריאת-עמיתים , התנגדו רובם נחרצות והסכימו עם רחל שאמרה : "כתבתי את היומן ...
אל הספר