באר שבע במשך כל השנים למדו בבאר שבע כמה תלמידים עם ליקוי בשמיעה כבודדים בבתי ספר רגילים . בשנות השישים היו בעיר כעשרים תלמידים כאלה . אותם תלמידים קיבלו שיעורי עזר בבתי הספר שלהם ממורות נודדות אשר קיבלו את הכשרתן המקצועית בקורסים שנערכו בתל אביב , והשתמשו בתקשורת אוראלית בלבד . מדי פעם הגיעה לבתי הספר קלינאית תקשורת אשר טיפלה גם בתלמידים עם ליקוי בשמיעה . באותה תקופה לא הייתה בקרב אנשי הצוות בבתי הספר הרגילים מודעות לנושא השילוב של ילדים עם צרכים מיוחדים . חלק ממנהלי בתי הספר לא ייחסו חשיבות רבה לסיוע מצד המורות . תנאי העבודה של המורות היו גרועים ביותר ; הן הרבו בנסיעות מבית ספר אחד למשנהו , ולא הוקצו להן חדרים מיוחדים בבתי הספר . בכל פעם היה עליהן למצוא חדר פנוי שתוכלנה ללמד בו את התלמידים . המורות לא נחשבו לחלק אינטגרלי מצוות המורים בבית הספר , לא הייתה להן תחושות שייכות והן חשו מבודדות . אותן מורות עבדו רק בבאר שבע , ואילו במקומות המרוחקים קיבלו . 19 מידע שנמסר על ידי פנינה ישראלי , מורה שעבדה בשילוב האינדיבידואלי בטבריה , . 31 . 8 . 2005 . 20 מידע שנמסר על ידי צפי עינת-משא , לשעבר ...
אל הספר