לקות בשמי עה והשלכותיה לקות בשמיעה היא מצב פיזיולוגי אשר ניתן לתיאור ולהגדרה במושגים אודיולוגיים , פונקציונליים וחברתיים . הגדרה אודיולוגית מסתמכת על בדיקות אודיומטריות , אשר מציינות את רמת הירידה בשמיעה . כמו כן ניתן לקבוע על סמך בדיקות את מיקום הפגיעה . על אף החשיבות הרבה שיש לממצאי הבדיקות הללו לגבי החינוך והשיקום של ילדים עם ליקוי בשמיעה , אין ההגדרה האודיולוגית מספקת את כל המידע על ההיבט התפקודי של הליקוי . בספר זה ראיתי לנכון לעסוק בהגדרה אשר מביאה בחשבון היבטים תפקודיים מנקודת מבט התפתחותית וחינוכית , בעיקר בגלל חשיבותם של ההתפתחות הלשונית ושל השימוש בשפה . אנשים עם ליקוי בשמיעה נחלקים לשתי קבוצות עיקריות : חירשים וכבדי שמיעה . לפי ההגדרה התפקודית , אדם מוגדר כחירש אם הלקות בשמיעה שלו מונעת ממנו התפתחות טבעית וספונטנית של השפה ושימוש בה בחיי היומיום בעזרת מכשיר שמיעה או בלעדיו . אדם מוגדר ככבד שמיעה אם הוא יכול להשתמש בשמיעתו , למרות היותה לקויה , לפיתוח שפה ולשימוש בה בחיי היומיום בעזרת מכשיר שמיעה או בלעדיו . ההבחנה בין אדם חירש לכבד שמיעה עשויה להשתנות כאשר מתייחסים להיבט החב...
אל הספר