קרבת המינים וטשטוש ההבחנה בין המינים מצויה באופן אחר בשיר " שתי בנות , " שכן לא ברור אם הדובר הוא ילד או ילדה . השפה העברית מאפשרת את אי-הוודאות הזו , והמשורר משתמש בה , מותיר את שתי האפשרויות פתוחות ומחזק כל אחת מהן באמצעות מאפיינים התנהגותיים המושכים לכיוונים סותרים . מצד אחד , המשחק כבובות מכוון לחשוב שהדוברת היא ילדה המחקה את אמה . מצד אחר , הדיבור אל הדודים , כלומר אל דמויות גבריות , עשוי לזהות את הדובר כבן מינם וכמי שמחקה את משחקי החיזור שלהם . הילד , שזיהויו המיני אינו מלא עדיין , מאחד בתוכו את שני המינים , ולכן הארוטיקה הילדית מוצגת כאן כשלמה יותר מאשר בכל שירי האהבה הבוגרים . נראה שטשטוש מינו של הילד הדובר איננו מקרי אלא נעשה ככוונת מכוון . התרשמות זו מסתברת על רקע ההשוואה לשיר "בבה ועגלתה , " שיש קשר תימטי בינו ובין "שתי בנות , " ובו ביאליק מזהה את מין הילדה הדוברת אל בובתה הן באמצעות הלשון והן באמצעות אפיונים התנהגותיים : בי בתי , בבתי / , אל תבכי , חמדתי / , בי , שבי בעגלתי / , שבי דומם , אל תבכי JIN / , אמך נא חבקי / , חבקיה , נשקיה / , ואם תזכי אביאה / לך גם סכריה . ( ביא...
אל הספר