היכולת לאהוב מוטבעת בנו בילדות . הלמידה במהלך הילדות ובעזרת נטיות מולדות היא הבסיס לאהבה לכל החיים . ייתכן שהפוטנציאל הרגשי של הילד הוא גדול , אך אם הוא גדל בסביבה שאינה אוהבת ואינה מלמדת ותומכת , הוא לא ידע לפתח אהבה . לומדים להגיב באהבה ולהחזיר אהבה למי שמעניק אותה , ודרוש מודל לחיקוי שיאמן לתגובות אוהבות ויחזק אותו . הסכמות שאתן פועלים מתעצבות בגיל צעיר והן המתוות את דרך האהבה , לאחר מכן מתקשים או לא מסוגלים כלל להרגיש אחרת , לכן מבנה אהבות ישנות וחדשות הוא דומה , ורק מי שהעניקו לו אהבה יודע להעניק אהבה בהמשך . אמנם יחסי האהבה והייחוד של השותפים מקנים לה את הדפוס הייחודי שלה , אך הוא מותנה בסכמות הבסיסיות . הייחוד שביחסים מקשה פעמים רבות על מציאת הדפוס ובידודו ומקשה על יכולת השוואה בין האהבות השונות . אהבת האם היא מעין מנגנון הטבעה המטביעה את חותמה על אהבות עתידיות . הרגשות שההורים משפיעים על ילדיהם קריטיים לגידולם ולהתפתחותם ולכן הם עשויים להיות המודל היחיד לאהבה , והם הזיכרון והידע היוצרים את הסכמה הרגשית . אהבה רומנטית צרופה וחד-פעמית שאינה בת החלפה , דומה מבחינות רבות לאהבה בין ...
אל הספר