בפרק השני סווגו החוויות הרגשיות לשלושה סוגים : תכליתנית , רגשנית ורגישה . לאהבה יש תפקידים אישיים , חברתיים ותרבותיים מעבר לחוויה הרגשית , וקרוב לוודאי שישנם אנשים שאהבתם משמשת לסיפוק צורכיהם ולקידום מטרותיהם ולכן אפשר לראות בחוויה שלהם דפוס תכליתי . כזוהי , למשל , אהבה לאישה יפה וייצוגית כדי להשיג מעמד . בסרט 'אישה יפה' המטרה הראשונית של הקשר בין האוהבים היא של ייצוג חברתי . לאחר מכן הקשר הופך לאגדת אהבה המתמרדת נגד המטרה הראשונית . אם אהבה היא תכליתית , הרי שהיא נכללת בהגדרה הראשונה של אהבה . אהבה רגשנית היא פחות ייחודית או תלוית אובייקט . היא תיתלה באהוב מסוים המספק את הצרכים הבסיסיים ותדבק בו , אך האהוב יילקח פחות בחשבון ולא תידרש היכרות מעמיקה עמו , גם העניין האמיתי והסקרנות והמעורבות פחותות בסוג אהבה זו . הדגש מושם יותר על קבלה מאשר על נתינה . אהבה כזו היא חסרת מודעות עצמית , היא קריסטלית ומתבססת על מישור קונקרטי . אי יכולת לנתח את מהותה ולהבינה אינה ממתנת אותה אלא עשויה דווקא להגבירה . אהבה רגשנית מתאימה להכללה הראשונה - סיפוק צרכים ומשיכה מינית מול חרדת נטישה . ייתכן שניתן להבח...
אל הספר