בפרק זה אדון באהבה רומנטית , אך בלא להתעלם מכך שאהבת הצאצא להוריו ואהבת ההורים לבניהם הן הקרקע המשמעותית שעליה צומחת האהבה הרומנטית . אהבה עשויה להתפתח מסכמות מולדות כמו מנגנון ההטבעה אצל בעלי חיים . אהבת התינוק לאמו דומה במידה רבה למנגנון הטבעה זה , היא חד-פעמית ובמקרים רבים היא בלתי הפיכה ואין לה תחליף . הפוטנציאל לאהבה הוא כנראה כושר מולד או נרכש בגיל הרך ועליו מטביעים ההורים את חותמם , והוא הופך לדפוס שאינו משתנה במהלך החיים . ילדים תוהים לעיתים איך אפשר למצוא ^? r-p איך יודעים במי לבחור , מה זה לאהוב את p המין השני ולדעת שהוא מתאים . הם חושבים שהוא חייב להיות דומה להוריהם , כי זו האהבה המוכרת ומובנת להם . רונלד דה-סוסה ( De Sousa , 1987 ) בונה את אירועי הפרדיגמה - הסכמות הרגשיות , כטקס ראשוני המעניק משמעות לחוויות עתידיות . רק בילדות קיים הכושר לבניית סכמות , ואלו ילוו אותנו לאורך כל החיים , אמנם הן משתכללות ומתפתחות , אך הגרעין איננו משתנה . ההנחה שלי היא שלאהבה יש חיים משל עצמם שאינם תלויים רק ביכולת ליצור יחסים עם הסביבה . ההתנהגות אינה הביטוי המושלם של הרגש , ויחסי האהבה נובעי...
אל הספר