ההנחה שהיכולת של האדם להבין את עצמו טוב יותר תגרום לשינוי עמדות , רגשות והתנהגויות היא עתיקת יומין . סוקרטס , אריסטו ושפינוזה סברו שידיעה מביאה לאושר , לשיפור עצמי ולשליטה רגשית . הכרזת האורקל 'דע את עצמך ' משפיעה על תרבותנו עד היום . תאוריות פסיכולוגיות מודרניות מניחות גם הן שהאמת המתגלה על-ידי ידיעה תבהיר את העולם ותשחרר מקונפליקטים , רלכ \ הן עוסקות בהפשטת האני כאפשרות העשרה וידע וכפתרון מצוקות . בסעיף זה אנסה לבחון את ההנחה הרווחת שידיעה והבנה מביאות לשינוי או לשליטה רגשית , ואטען שידע יכול לשנות הערכות וכוונות , אך הוא לא בהכרח משנה את הנוירולוגיה במוח , את ההערכות הטמעות מלידה , את הציפיות ואת יכולת ההתמודדות . אין זאת אומרת שאין כלל שינוי רגשי מכוון בעקבות תוספת ידע והבנה , אלא שהוא קשה להשגה הרבה יותר מהמקובל לחשוב . ההבנה עצמה עלולה לעיתים לסבך את המצב ואף ליצור קונפליקטים חדשים ומורכבים יותר . לעיתים המידע מעורר עוד שאלות במקום לספק תשובות ומציג אפשרויות רבות יותר לבחירה המגבירות את הקונפליקט . אמר לי פעם איש מבוגר שהשתתף בקורס שלי , שהוא בא לחפש תשובות ולמד שהוא עוד לא יודע ...
אל הספר