הכחשה והדחקה הן מנגנוני הגנה מפני רגשות , בעוד שהסחת דעת היא כללית ואינה קשורה רק לרגש . ההכחשה היא מנגנון זריז ומתוחכם של שימת הלב , המאתר מצבים טראומטיים עוד לפני שהובנה משמעותם , אך זוהתה אי-היכולת או הפחד להתמודד עימם . ההכחשה מסלקת ומסננת מידע מאיים כדי שלא יפורש ויובן , טרם שהתעורר הגירוי הרגשי , והיא מופעלת בטרם הידע מעובד או נקלט ברגש . בד בבד עם הקליטה , מערכת זריזה כמו בלוטת השקד מונעת ממידע הרסני להיקלט . אני מודעת לכך שזו טענה מנוגדת לטענותיי הקודמות נגד לזרוס , על כך שאנו מעריכים את יכולת ההתמודדות עוד לפני שהרגש התעורר , אבל אין לי לעת עתה הסבר טוב יותר . אולי זה מתאפשר באמת רק במצב של חוסר קשב ממוקד ומלכתחילה שימת הלב אינה מרוכזת במידע ומאפשרת התעלמות ממנו . חוסר קשב הוא מצב שבו שימת הלב נחה ובניגוד לפעילות שוטפת היא אינה סורקת את הסביבה , ואז כשלפתע מגיע מידע הדורש התייחסות מידית ושימת הלב טרם אספה את כוחותיה כדי לקולטו , מתרחשת הכחשה . אם אנו צופים שיגיע אירוע חריג ודרוכים לקלוט אותו , סביר גם שלא נוכל להכחישו . אם שכנה נהרג בלבנון סיפרה שבאו לחפש אותה כשלא הייתה בביתה...
אל הספר