בסעיף זה תיבחן לולאת משוב בין עוררות לאיזון כאנלוגיה לפעולות גופניות ותרומתה להבנת ההתמודדות הרגשית או להסתגלות . הרגש יתואר כביטוי לקונפליקט שאינו מביא לאיזון . בהמשך אדון בקצוות קשת הסכמות הרגשיות כדי לתחום את הטווח הרגשי : אושר כהתמודדות מוצלחת וחרדה כמאבק התמודדות . ההומאוסטזיס משמש כהסבר למערכות פיזיולוגיות וביולוגיות . גוף שואף למנוחה ומקיים מאבק מתמיד בין תנועה למנוחה , כך האצטילכולין במוח מעורר והדופמין מרסן אותו , כך גם תנועה ומנוחה של השרירים וכך הנשיפה והשאיפה בנשימה . תפיסה זו הוליכה להנחה פסיכולוגית אנלוגית של שאיפה לאיזון מול עוררות . מערכות נפשיות מתוארות כמערכות משוב של עוררות ואיזון , אך ההנחה שהנפש שואפת לאיזון אינה בהכרח נכונה . כדי להדגיש שהרגש שונה ואינו מבוסס על שאיפה לאיזון צריך להראות שהמורכבות שלו כוללת כל-כך הרבה אלמנטים עד שייתכן שבנפרד הם שואפים לאיזון , אך המערכת כמערכת שלמה ונפרדת אינה שואפת לאיזון ואינה משיגה אותו . הניגוד בין מורכבות לאיזון נובע מכך שבמערכות מורכבות קיימים משתנים רבים יותר והסיכוי שהם יתאזנו הוא פחות . בכל מערכת כמותית , ככל שהמשתנים מעט...
אל הספר