בניגוד לפעילות התכליתית הנובעת ממערכות שונות ועשויה לערב רגשות , הרי פעילות רגשנית ורגישה מאופיינת על-ידי החוויה עצמה . אמנם אפשר לעיתים להיות רגשן וגם רגיש בעת ובעונה אחת , אך הסבירות לכך אינה גבוהה , משום שאנו פועלים בדרך-כלל כך או כך . ההבחנה בין רגשנות לרגישות חשובה להבנת הרגש ולבחינת היכולת לשלוט ברגשות . רגישות ורגשנות הן תכונות של פעילות רגשית המובחנות מהיכולת להרגיש בכך שהן מתוות אופן חוויה עז יותר כהיסחפות הרגשית . רגשנות ורגישות הן סוג של חוויה הנבנית משינויים פיזיולוגיים , מהערכות , מציפיות ומהבעה , ובכל אחד מהם אפשר להצביע על דפוס מיוחד לחוויה הרגשנית או הרגישה . במילון אין הבחנה בין רגשנות לרגישות ושתיהן מוגדרות כתכונה של התרגשות עזה . ניתן להניח שתכונות אישיות וגורמים פיזיולוגיים מעצבים את הכשרים הללו יותר מאשר נסיבות והיסטוריית חיים . כוונתי היא שצורת החוויה טבועה ברך הנולד או מתעצבת בגיל צעיר , וזה מקשה מאוד על יכולת השינוי של דפוס החוויה עצמה . לא מאורעות שחווינו הם המעצבים את הרגשנות או הרגישות אלא המאורעות הם שנצבעים על-ידי אופן החוויה . ניתן לעשות אנלוגיה של ההבדל ב...
אל הספר