הבעות הפנים הן מעין מסך המשדר את תפילות הגוף והרגשות . הן תורמות לחוויה הרגשית ומהוות תגובה רגשית . קיים קושי בהסבר להבעות הפנים , משום שיש להן לכאורה שני תפקידים שונים . האחד הוא צורך הישרדותי המכוע רגש ומביעו , השני הוא יצירת תקשורת . הבעות הפנים שלנו נתפסות על-ידי הזולת עוד לפני שאנו מודעים להן ולעיתים הן בעוכרינו בשל כך . ייתכן שההתנסות הרגשית נובעת משינויים בוויסות דם וחום וחומרים כימיים במוח , ואם זה כך , הבעת הפנים אינה רק תגובה רגשית אלא גם מרכיב מכונן בתוך הרגש . זה כשלעצמו מסבך את יכולת ההסבר לתהליך הרגשי , משום שהן יוצרות מעין לולאה עצמאית בתוך הרגש , כרכיב הכרחי בתוכו וגם כתגובה . זיונס במאמר רגשות ותגובות הפנים ( Zajonc , 1985 ) מנסה להראות שהשינויים בפנים תפקידם לווסת את חום המוח ואלו יוצרים הבעה שבה מתבטא המצב הפנימי שלנו . הנחה זו מסבירה את תפקידם של הרגשות השליליים . הם אינם שליליים כשם שכאב אינו שלילי אלא תפקידם להתריע או לווסת את הכימיה במוח , והסבל המלווה אותם אינו רלוונטי . תפקידה של הבעת הכאב על פני היא להפחית את הכאב ולא לדווח עליו או להביעו . כך גם הבעת הכאב מופ...
אל הספר