התהליך הרגשי בא לידי ביטוי בהבעה רגשית או בנטייה להתנהגות רגשית . ההבעה והביטוי מוכתבים ונובעים מן התוכן הרגשי אם על-ידי שינויים פיזיולוגיים , שינויים בהבעות פנים , במחוות גוף ובדיבור . לכל אלו תפקיד תקשורתי נוסף ובצמוד לתפקיד ההישרדותי . ההבעות הרגשיות מושפעות מהתרבות ומהנורמות באופן כה חזק עד שהן מלכדות אלמנטים שאינם רגשיים אלא בעלי תפקיד דיפלומטי וכלי למשא ומתן תקשורתי ולכן לא תמיד הן מסמלות רגשות . הן משמשות הצהרת כוונות לעיתים באופן מנוגד לרגשות . כך שלעיתים קשה מאוד לתרגם מההבעה את המשמעות הרגשית העומדת מאחוריה ואף על פי שזו הדרך המקובלת להבנה רגשית , אין חפיפה מובהקת בין ההבעה לרגש . התגובות הרגשיות הן תוצר של עוצמת התהליך הרגשי ולא כוח עצמאי , אך היותן השגריר של העצמי מאפשר לעשות עליהן מניפולציות . נוסף לכך הבעות רגשיות הן גם נטיות להתנהגות , וככאלו ישע דרכים לכוון אותן ולשלוט בהן . הנחה זו מכריחה אותי להפריד באופן מלאכותי וגס בין ההבעה הרגשית להתנהגות כדי להבחין מתי ההבעה היא רגשית ומתי היא מרוסנת ונשלטת על-ידי צרכים תקשורתיים אחרים .
אל הספר