הסכמה הרגשית מעוצבת בחלקה על-ידי כוונה , המכתיבה הערכות וציפיות רגשיות וגורמת לתגובה הרגשית . ייתכן שלכוונה ברגש יש קשר הדוק למערכות הכרתיות נוספות , שאיתן היא יוצרת התאמות וקונפליקטים . לכן תיבחן האפשרות שקיימת מטרה לרגש ושהחלטות מתקבלות תוך שילוב בין השכל לרגש . ניתן להניח שבמהלך האבולוציה וההתפתחות התרבותית נוצרו הרגשות כפונקציונליים להישרדות ולתקשורת . אפשר לייחס לרגש תפקיד של תגובה מהירה ויעילה לשינויים חריגים , לדוגמה : תוקפנות נועדה להרחיק אויבים . אהבה נועדה לטפל בצאצאים או ליצור זוגיות . פחד תפקידו להגן מפני איום . מטרת הכעס היא לשמור מפני פגיעה בזכויות אישיות . מטרת הקנאה היא לשמור על דברים השייכים לנו . התגובה הרגשית היא אם כך אמצעי להשגת מטרה ולמענה פועל הרגש . אך לעיתים נראה שההתפתחות של התודעה והרגשות הפכה את הרגש לגולם שקם על יוצרו . המודעות סיבכה את הרגש בהוסיפה לו עוד רכיבים ומידע והוא אינו פונקציונלי יותר , אלא משבש תהליכים פונקציונליים . ייתכן שניתן לייחס את התפקיד לרגשות הראשוניים הנובעים מפעילות בלוטת השקד , שחווים בזמן שינויים חריגים ולהניח שיתר הרגשות הם תוצר לוו...
אל הספר