בעשור האחרון , מרבית המחברים של ספרי הלימוד בהיסטוריה כללית הקצו פרק נפרד לנושאים "התמורות הטכנולוגיות " ו " מהפכת התקשורת . " מהפכת התקשורת מוצגת כגורם חיובי בהתפתחותו של האדם , גורם מעשיר , לא שגרתי , מתקדם ומרחיב דעת . זוהי הצגה חד-ממדית המפארת את הקדמה הטכנולוגית בתחומי התקשורת הבין-אישית , ההמונית והרב-ערוצית , ובעיקר בתחום המחשוב , ואין כמעט אזכור של הבעיות הנובעות ממהפכות אלו בכל הקשור ליחיד ולחברה הסובבת אותו . התקשורת מוצגת בספרים אלה כגורם שפתח בפני היחיד את העולם הגדול ויצר תרבות עולמית אחת , "כפר גלובלי , " ללא ציון המגמות המבקרות את הגלובליזציה , זו המנהיגה את תקשורת ההמונים הרבערוצית . בעבור תלמידים צעירים , שאין להם כלים לניתוח ביקורתי של המציאות התקשורתית המסובכת הסובבת אותם , זו הצגה בלתי-מאוזנת אשר נועדה לעצב השקפת עולם מסוג מסוים . אין בספרי ההיסטוריה הד לממצאי המחקר באשר להשפעות השליליות של תקשורת ההמונים על האדם ועל החברה , כמו גם על היחסים שבין העולם הפוליטי לבין האזרחים במדינות דמוקרטיות . נדיר למצוא דיון מעמיק על השליטה באמצעי תקשורת ההמונים במדינות טוטליטריות ,...
אל הספר