א המפגש עם אלוהים

( 1959 ) א . הפרדוקס של המפגש סה זו באה לבחון את טיבו של המפגש הנבואי כפי שהוא עולה מן המקרא . ץ ^ \ m המפגש הנבואי הוא חוויה ממשית שבה מעורבים כל חושיו של האדם , על אף שהחיזיון המתגלה לעיני הנביא איננו ביטוי גשמי של האלוהות . הוא חש בסימנים , בקול , המביאים בעוצמה שאין לעמוד בפניה להכרה בנוכחותה של הוויה , הנותרת בפני עצמה בלתי נראית . הכרה זו אינה נובעת מהיקש , היא ישירה . השכינה "מורגשת" ועוטפת את כל הישות האנושית . היא באה לידי ביטוי בוודאות כה עזה עד שאינה משאירה כל ספק בלב העומד בפניה . לא תמיד ניתן להבין ממה מורכבת תחושת הוודאות הזאת , אך לעתים קרובות היא מלווה בחוויה של סכנה . נראה כי נוכחות האל מאיימת ; היא מסכנת את חיי האדם שבפניו היא באה לידי ביטוי . התורה מספרת שכאשר משה הבין שאלוהים הוא המדבר אליו מהסנה הסתיר את פניו , "כי ירא מהביט אל האלהים . " בעמדם למרגלות הר סיני רעדו בני ישראל מפחד למשמע קולו של אלוהים , אף על פי שהעניק להם את הכבוד הגדול ביותר . על כך שהפחד שלהם היה מוצדק , שנשקפה להם סכנה ממשית מעצם מעשה ההתגלות , מעידות המילים שאמר להם מנהיגם ומורם , המופיעות בספר...  אל הספר