איסור המלאכה בשבת נחלק , על פי המסורת , לשלושים ותשעה אבות מלאכה , שלושים ותשעה סוגים של מלאכות בסיסיות שמהם נגזרות תולדות - מלאכות הדומות בהגדרתן למלאכות האב . מניין המלאכות ופירוטן נאמר במשנה : אבות מלאכות ארבעים חסר אחת : הזורע והחורש והקוצר והמעמר הדש והזורה הבורר הטוחן והמרקד והלש והאופה הגוזז את הצמר המלכנו והמנפצו והצובעו והטווה והמיסר והעושה שתי בתי נירין והאורג שני חוטין והפוצע ב ' חוטין הקושר והמתיר והתופר שתי תפירות הקורע על מנת לתפור שתי תפירות הצד צבי השוחטו והמפשיטו המולחו והמעבד את עורו והמוחקו והמחתכו הכותב שתי אותיות והמוחק על מנת לכתוב שתי אותיות הבונה והסותר המכבה והמבעיר המכה בפטיש המוציא מרשות לרשות הרי אלו אבות מלאכות ארבעים חסר אחת . ( משנה שבת ז , ב ) על פי התלמוד , חלוקת המלאכה לשלושים ותשע נובעת מן הזיקה בין השבת למשכן , וכשם שלצורך הקמת המשכן נזקקו לשלושים ותשע מלאכות , כך איסור מלאכה בשבת נחלק לשלושים ותשע מלאכות . האם חלוקה זו יוצרת הבחנה של ממש בין המלאכות השונות ? האם בבואנו לבחון אם מעשה מסוים אסור בשבת , אנו מצווים לבדוק את הדמיון בין אותו מעשה למלאכות ...
אל הספר