מושבות השומרון ' מושבות השומרון ' הן שש מושבות שנוסדו בתקופת העלייה הראשונה , בין השנים : 1904 -1882 חדרה , גבעת עדה , זכרון יעקב , שפיה , בת שלמה ועתלית ( כסדרן מדרום לצפון . ( נוסף עליהן נוסדו באזור בתקופה זו גם חווה וכפר תעשייתי קטן : גן שמואל וטנטורה . שמונת היישובים הללו הוקמו על שטחי אדמה גדולים במרחב קטן יחסית , וכך נוצר עם סיום העלייה הראשונה באזור 'השומרון' גוש בולט של התיישבות יהודית . גוש מושבות השומרון שימש בראשית המאה העשרים גשר בין היישובים היהודיים בצפון הארץ ובדרומה , כלומר בין מושבות יהודה ( עליהן דובר לעיל ) לבין מושבות הגליל ( שבהן נעסוק בהמשך . ( אולם מדוע ניתן השם 'שומרון ' לאזור מרוחק מהרי שומרון של ימינו , הכולל חלקים מהכרמל , מחוף הכרמל ומצפון השרון ? אנשי העלייה הראשונה , שראו בעצמם ממשיכי היישוב היהודי הקדום בארץ ישראל , ניסו ליצור גשרים מוחשיים בין זמנם לבין העבר היהודי המפואר בארץ ; אחת הדרכים הייתה לחדש את זיהוים של אתרים גאוגרפיים עבריים היסטוריים בכלל , ושל יישובים ואזורי התיישבות בפרט . ומאחר שבתקופת התנ " ך נכללו בתחומי השומרון גם הכרמל וחלקים ממישור הח...
אל הספר