דורית פלדמן התמיינות הממצאים בטבלת המחקר על אודות כתבי העת לאמנות שיצאו לאור בישראל מעלה ' ערכים . ' אורך הנשימה של כתבי העת המפורטים הוכתב על פי המינונים השונים שאותם השכילו לקבוע העורכים . אלו מביניהם שהאצילו מאישיותם על הבחירות הפורמליסטיות והתיאורטיות באופן עקבי , שמרו על המשכיות והסביעו חותם מאובחן . כותבים שבחרו לכונן ערכים של שפה ייחודית , בינתחומית , תרמו לאפיון סוגה עיתונאית מתחדשת . היסיבו לעשות אלו אשר שמרו על מידות התוכן המקומי במקביל לפנייה לסצנה הבינלאומית , תוך דיאלוג מפרה וללא חקיינות . שפת המאמרים והפרקסיקות העיצוביות בעשורים הראשונים של המאה ה 20 הושתתו על נכסי מורשת העבר . בעשורי הביניים שימשו כתבי העת כתחליפים למפגש החושי והאותנטי עם יצירות ברחבי העולם . בעשורים האחרונים גדלה הנגישות ועמה המעורבות ( הפיזית והמקוונת ) של צרכני האמנות ושל האמנים הישראליים במתרחש במרחבי עולמות התרבות והאמנות הבינלאומיים , אולם מפגש ההתבוננות והקריאה האינטימית בכתבי עת עודם תקפים . רו וארד : , כ סאות מובילים
אל הספר