בפרקים האחרונים הקדשנו תשומת לב רבה , על בסיס החומר הארכיוני המצוי בידינו , להכרת עולמן הרוחני של האליטות הפוליטיות והדתיות אשר קשרו את גורלן בתהליך השיבה לציון . מדובר הן במנהיגות שעסקה בהקמת ארגוני הסיוע בגולה ובהפעלתם והן במנהיגות המקומית של יהודי ארץ ישראל על עדותיהם וארגוניהם . ביקשנו לבחון באמצעות המקורות ההיסטוריים את הדרכים המעשיות שהפעילו ארגוני הסיוע ואת דרכי ההתמודדות של יהודי ארץ ישראל בחיי היומיום בתחומים הערכיים , הכלכליים והחברתיים . ואולם אי אפשר לסכם חלק זה של המחקר בלי לנסות ולהבין לעומק את התהליכים שהתרחשו בתחום האוטונומי אישי , לא רק במרחב שבין האדם למנהיגיו , אלא גם בקשר שבינו ובין קונו ומצוות דתו , וכן בינו לבין עצמו ומשפחתו . במהלך המחקר התברר שעבור העולים בראשית המאה התשע עשרה לא הייתה ארץ ישראל מקום ערטילאי - "ארץ ישראל של מעלה " - אלא מקום ריאלי ומציאות חיים שהיו בה כוחות של משיכה ודחייה . התברר שלצד המניעים האידיאולוגיים שאפיינו את העליות לארץ ישראל בתקופה זו פעלו על העולים גורמים היסטוריים ריאליים ; גורמים חברתיים , כלכליים ואישיים האיצו את קבלת ההחלטה לעלו...
אל הספר