במשך כמאה שנים , מאז החריבו ערביי ירושלים את 'חצר האשכנזים ' בעיר בשנת תפ"א ( 1720 ) ועד שנת תקע"ו , ( 1816 ) לא התקיימה בירושלים קהילה אשכנזית . העילה להתנכלויות הערבים לאשכנזים הייתה פרשת החובות שהותירה אחריה חבורת העולים בראשות ר ' יהודה חסיד . חמישה ימים לאחר עלייתם , בראשית שנת תס"א , ( 1700 ) מת ר ' יהודה חסיד , מנהיג העולים . החבורה , שמנתה כמה מאות אנשים ונותרה ללא מנהיגה , התפרקה והתפזרה במשך השנים , ואלה שנותרו בירושלים שקעו בחובות למלווים המקומיים , חובות שהלכו ותפחו בשל הריבית הגבוהה . לאחר ניסיונות כושלים להסדיר את שאלת החובות החריבו ערביי העיר את 'חצר האשכנזים' ושרפו את בית הכנסת שבה , ומכאן ואילך ראו בכל יהודי ממוצא אשכנזי שהגיע לירושלים בעל חוב שממנו אפשר לגבות את סכומי החוב העצומים ורדפו אותו עד חרמה . בעקבות כך ברחו יתר האשכנזים מן העיר ולא העזו לשוב אליה . אשכנזים בודדים הוסיפו להתגורר בירושלים כשהם מחופשים לספרדים , אולם קהילה אשכנזית לא הייתה בירושלים מני אז ועד עלייתו לירושלים של רמ"מ ( ר ' מנחם מנדל ) משקלוב , תלמיד הגר " א ( הגאון ר ' אליהו בן שלמה זלמן , ( והתי...
אל הספר