בחופש הגדול שבין כיתה ב' לכיתה ג' עבר גידי לגור עס אמו ועם אחיו הצעיר בעיר אחרת . מספר חודשים לפני כן נפרדו הוריו , והאם החליטה לפתוח דף חדש במקום חדש . כחודש לאחר תחילת הלימודים עדיין הרגיש גידי מבודד בכיתה ; הילדים שיתפו אותו במשחקים , רק כאשר חסר להם ילד . לאחר כמה שבועות נוספים החלה להתרקם חברות בינו לבין יובל . רק מאוחר יותר התברר לילדים , ששניהם בנים להורים גרושים . איזושהי בדידות חברתית , הרגשת שונית , היא שקרבה אותם . גם ילדי הכיתה האחרים לא ידעו בתחילת הלימודים , שאביו של גידי אינו גר עם משפחתו . אחד הילדים אמר מאוחר יותר "הוא היה תמיד בצד . הוא היה נורא שקט וביישן , וכמעט שלא דיבר איתנו , אז גם לא כל כך רצינו לשחק איתו . " מידת המקובלות של ילד בעיני חבריו ובעיני ילדים אחרים בני גילו היא המדד למעמדו החברתי . תיאוריות פסיכולוגיות וסוציולוגיות שונות מדגישות את החשיבות , שיש למסגרת המשפחתית בתהליך בניית המעמד החברתי של הילדים הגדלים בה . למשפחה , לסוג המסגרת המשפחתית ולאופיה יש , אם כן , השפעה ממשית בקביעת המיקום החברתי של ילדיה . ממחקרים שונים אנחנו יכולים ללמוד , כי נשים גרוש...
אל הספר