בין השכונות הרבות שנוסדו בירושלים בתקופת המנדט , בולט מקומה המרכזי של שכונת רחביה . היא נחשבה ל"שכונת הגנים " הקלאסית , בבת עינה של חברת הכשרת היישוב , שראתה את שגשוגה של השכונה כאחת מהצלחותיה הגדולות . תכנונה המרשים ומגוון הסגנונות הארכיטקטוניים של בתי השכונה הפכו אותה למוזיאון אדריכלי מרתק , המושך אליו בשנים האחרונות סקרנים ומתעניינים לרוב . אולם אין ייחודה של רחביה מתמצה רק בתחום התכנון והארכיטקטורה . הסיפור האנושי של מייסדיה ותושביה , הארגון השכונתי , הווי החיים , חיי התרבות , החברה והפוליטיקה - התאפיינו בתכונות מיוחדות שלא נמצאו בשכונות אחרות של העיר . שני הגורמים המרכזיים , שתרמו לייחוד זה , היו השתייכותם של רוב מייסדי השכונה למעמד הבינוני הגבוה ולאליטה החברתית של היישוב היהודי הירושלמי וכן התיישבותם של ה " יקים " - עולי מרכז אירופה - בשכונה החל מראשית שנות השלושים . השילוב בין המייסדים , ששאפו להקים שכונה מודרנית למופת , לבין העולים , שהביאו אתם תרבות עירונית מפותחת - יצר פסיפס אנושי ותרבותי מגוון ומעניין במיוחד . ברחביה התגוררו זה לצד זה בני המשפחות הספרדיות המיוחסות והעשירות ...
אל הספר