דרך ילדים או ספור מירושלים פורע מוסר מואס נפשו ושומע תוכחת קונה לב ( משלי ט"ו , ל"ב ) ספור נפלא המושך לבות בני הנעורים אשר קרה בימי הורדוס מלך יהודה בבית שני לילדים הלומדים שפת עבר דבר אל הקורא קוראים נכבדים ! את הספור הזה כתבתי לזכר שם כבוד השר הצדיק נשיא אלהים אשר היה בתוכנו . ה"ה ר' משה מונטיפיורי נ"ע . הן ראיתי כי כל הכותבים והסופרים אשר כל עוד שהיה השר המרומם בחיים חיתו , כלם שלחו לו ספריהם כלם כתבו לכבודו מכתבים וימלאו פיהם תהלה לו ויאדירו שמו בידעם כי לא לחנם יעשו זאת כי ישלם לכל אחד בכסף מלא עובר לסוחר . כאשר עשה גם לי בשלחי לו את ספרי "אהבת ישרים" אך כמעט עצם ידיד אלהים ואנשים זה את עיניו והשיב רוחו לאל גמולות , להנות מטוב חלקו הצפון לו , ואך עברו ימי בכי אבל משה , והנה כמעט נשכח מפי כל הכותבים שפת עבר , כי איש לעברו תעו לשנוא זה את זה כתלמידי חכמים שבבבל ויש מהם אשר יחבלו וישחיתו לאלה אשר לא תכון ידיהם עמם ויעידו שקר ויחרפו ויגדפו בראש גלוי איש את אחיו וכאשר בינותי זאת קראתי ואמרתי איו אותותיך ונפלאותיך איש נעלה הדגול מרבבות קודש אשר בכל צרות עמך גם לך צר היה ומלאך פניך יושיע...
אל הספר