פרק 31 ביישנות והפרעות עצבניות אצל ילדים תפקירו של רופא הנפש , לפי שעה לפחות , הוא להתייחס לבעיה האישית של ילר אחד - זה שהובא אליו לשם טיפול . הרופא , לפינה אינו אולי האדם המתאים ביותר לייעץ למורים , כי למורים אין כמעט הזדמנות להקדיש תשומת לכ לילד אחד בלבד . תכופות היו רוצים , מן הסתם , לעשות מה שנראה להם מתאים במיוחד לילד מסוים , אך נמנעים מכך מחשש לפגוע בקבוצה כולה . אין כוונת הדברים , מכל מקום , שהמורה אינו מעוניין להכיר באופן אישי את תלמידיו . דברי הרופא עשויים אולי לסייע בידו לראות ביתר בהירות מה קורה , למשל , כשהילד ביישן או פובי . הבנה רבה יותר עשויה לתרום להקטנת החררה ולטיפול טוב יותר , גם אם אפשר לתת רק מעט עצות ישירות . יש דבר אחר שעושה הרופא ושעל המורים לעשותו יותר משהם עושים למעשה . הרופא משיג מההורים תיאור ברור ככל האפשר של תולדות הילד ושל מצבו הנוכחי , ומנסה לקשר בין הסימפטומים שבגללם הובא הילד לטיפול , לבין מבנה אישיותו והחוויות החיצוניות והפנימיות שחווה . למורה לא תמיר יש די זמן או הזדמנות לכך , אבל דומני כי אין הוא מנצל כראוי גם אותן הזדמנויות אבחון העומדות לרשותו . תכ...
אל הספר