IS האני היוצר וניגודיו בבחינתי את היצירתיות התעניינתי עד עתה בעיקר בדחפים , כלומר , בכוחות הפסיכודינאמיים שבתוך האישיות אשר ממריצים בני אדם ליצור . התחלתי בהראותי שאדם עשוי להיות מונע ליצירת קונצפציה מקורית על ידי הצורן שלו להתגונן מפני דיכאון , או על ידי התחושה שעליו להקים מחדש את מה שהרס בדמיונו . הוא עשוי להיות מומרץ על ידי הצורך להתאחד מחדש עם עולם שלגביו הוא חש ניכוג , וכך להגיע לבניית גשרים יצירתיים בין הסובייקטיבי לאובייקטיבי . הוא עשוי לחוש את עצמו כפוי להשליט סדר בעולם הנתפס לו ככא 1 טי או , פשוט יותר , להשתוקק לפצות את עצמו בדמיונו על החסר לו במציאות . אין ספק שמנגנונים סכיזואידיים , כפייתיים והיס טריים ממלאים כולם תפקיד בתהליך היצירה , וניתן להבחין בפעילותם בבהירות רבד , אצל האנשים המיוחדים במינם שבהם עסקנו עד עתה . אך ה"פסיכופאתולוגיה" נמצאת בכל במובן זה שניתן לגלות אותם המנגנונים בדרגות שונות אצל כולנו . היצירה , למרות שהיא אולי הטכניקה הטובה ביותר וללא ספק המעניינת ביותר לנסות לפתור בסיועה קונפליקטים פנימיים , אינה הדרך היחידה לעשות זאת . ייתכן שהאדם ההיפומאני יהיה פשוט ...
אל הספר