אחרית דבר עמנואל ברמן 1 " האני החצוי" הוא יצירת בהרות ויצירת ביכורים . כשעסק רונלד לאינג בכתיבת ספרו , היה בן עשרים ושמונה , אם כי עברו ארבע שנים נוספות עד שהגיע הספר לפרסום . הופעתו הביאה את המחבר מאלמוניות אל תהילה שנויה במהלוקת . תוך פחות משני עשורים הפך "האני ר , חצה" לאחת היצירות הקלסיות הבודדות שתרם דורנו לספרות הפסיכולוגית פסיכיאטרית . בעת פרסומו , ב , 1959 היו הרעיונות המובעים בספר זה מהפכניים עוד יותר משהינם כיום . כדי להעריך זאת נכונה , יש לזכור כי הספר היה אבן בליסטרא ראשונה כמעט בתהליך מחשבתי חברתי מורכב וחשוב , תהליך ערעורו של "המודל הרפואי של מחלת הנפש . " לאחר עשורים רבים בהם נתפסה הכללת הפסיכיאטרית ברפואה כהישג רב ערך של העידן המודרני , ושבהם נראתה האנלוגיה בין מחלות הגוף ל"מחלות הנפש" כעובדה בלתי מעורערת , החלו להופיע ניצני הספק . זכות ראשונים מגיעה כאן , כמו בנושאים רבים כל כך , לזיגמונד פרויד . ב , 1926 כשיצא פרויד להגן על הלגיטימיות של פסיכואנליטיקאים שאינם רופאים , ביטא בכר את ערעורו הרדיקלי על ההגדרה הרפואית של בעיות רגשיות . אלא שפרויד לא פיתח עמדה זו בעקביו...
אל הספר